"I live in Pittsburgh, PA, and have a regular day job. Most of my learning is done on the bus or while walking. You have great resources to help keep me learning and participating in things. I have enjoyed the Mishnayos printouts for 9 Kislev and 13 Tishrei."

Michoel Dovid Leopold

"I have been to other communities and I can't express enough how fortunate we are to have an organization like Yagdil Torah where you can walk down the street and see, 'Oh, a shiur on this, another shiur on this,' always learning and you never have to worry."

Menachem Mendel Simon

"Here more than any other place in Crown Heights have I been able to really 'chap' more of the Torah and the Rebbe's Sichos and more of the inspiration that Chassidus has to offer."

Ari Pfeffer

“I heard about Yagdil Torah’s 20 hour open-door policy and decided I had to check it out for myself. I went there at about 12:45 AM and was amazed to find people learning. I sat down and before I knew it, an hour had passed as if it was only 5 minutes… The undisturbed, quiet atmosphere made it a pleasure.

I got hooked.

I guess my newfound pleasure was noticed by my friends and neighbors – they joined too. The secret is out: If anyone wants to learn in a quiet, heimishe place, this is it.”

Shlomo Ezagui

“To have a comfortable place in the Shechunah where everyone can sit and learn is great enough, but to have so many shiurim available on a regular basis, finding chavrusas, encouraging people - especially through your wonderful newsletter -on top of that? Incredible.

But what is most amazing for me is that all the shiurim are available for me to enjoy in Miami Beach! I’m a regular listener to your shiurim on Chassidus, Nigleh, and Halachoh L'Maaseh.

Keep up the amazing work, and have tremendous hatzlochah!”

Shmuel Mendelsohn - Mashpia of Yeshivah Torah Ohr in North Miami Beach

"One of the Yagdil Torah tactics I admire is the exposure of existing Torah learning as a means of inspiring others."

Rabbi Yoseph Paltiel - Mashpia United Lubavitcher Yeshivah, Chovevei Torah

"Yagdil Torah is breathing vital life into our community. The efforts of the organization are not only important, but crucial for our very existence.

So thank you Levi and the Yagdil Torah team, for bringing us life!"

Rabbi Yossi Pels - Co-Director Chayeinu Publications

"The study of Torah each day is critical for every member of our community. It will broaden our horizons, make us happier, healthier, more wholesome people, better humans, husbands and fathers. It will challenge us to grow and live our lives to the fullest. Yagdil Torah-the way to go!"

Rabbi Yoseph Jacobson - Dean TheYeshivah.net

Cowen Ad

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Essel Ad

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Gourmet Butcher

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

MinkAd.swf

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Oraita Ad

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Guard Your Eyes
Heichal Halimmud



Drop some coins each morning into the Yagdil Torah פושקא located in 770.
Pushka location: Walk down the main aisle toward the doors, it is on your  on the right side at shoulder height.

The Pisgam


What's Better, to Hide in a Cave or Study with a Chavrusa? Tes Zayin Teves, 5778

Yehudah of Hutzi had difficulty understanding the reason of the law that the members of a town should take care of their own needs before taking care of the needs of others. He secluded himself in a cave for three days to understand it, but was unsuccessful.

When he returned, he met R. Yossi ben Chalafta. "Where have you been?" asked R. Yossi.

"I secluded myself in a cave for three days," replied Yehudah, "to understand the reason for the above-mentioned law."

R. Yossi called for his son, R. Avirudimus. "Explain this law to Yehudah," he instructed.

R. Avirudimus proceeded to explain:

"The verse in Yehoshua (21:40) states, 'These cities should be [for the Leviyim], each city and its open areas around it.' From the fact that the verse first mentions the cities themselves and then the areas around them, we learn that a city's inhabitants should first take care of their own needs."

R. Yossi then turned to Yehudah and said: "Do you know why you were unsuccessful in understanding this law? Because you did not study with your colleagues, choosing instead to study alone in a cave."

Yerushalmi Shvi'is 8:5
 

מה טוב יותר, להתחבא במערה או ללמוד בחברותא? ט"ז טבת תשע"ח

יהודא איש הוצי עביד טמר במערתא תלתא יומי [עשה עצמו נטמן במערה ג' ימים], בעי למיקם על הדין טעמא מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת [לעיין ולעמוד על טעמו של דבר מנין הוא זה שחייהן קודמין לחיי עיר אחרת], אתא לגבי רבי יוסי בן חלפתא, אמר ליה [ר' יוסי ליהודא] הן הוית [היכן היית], אמר ליה [יהודא לר' יוסי] עבדית טמיר במערתא תלתא יומין בעי למיקם על הדין טעמא מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת, קרא [ר' יוסי] לר' אבירודימס בריה, אמר ליה אגיב הדין טעמא [השיב לו הטעם הזה] מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת, אמר ליה [ר' אבירודימס לר' יוסי אביו] תהיינה הערים האלה תהיינה עיר ועיר ואח"כ ומגרשי' סביבותיה [מדכתיב (יהושע כא, מ) תהיינה הערים האלה עיר ועיר ומגרשיה סביבותיה, ודרשינן תהיינה לעיר ועיר לכל צרכיה ואח"כ לצורך סביבותיה], אמר ליה [ר' יוסי ליהודא] מה גרם לך [שלא ידעת הטעם]? דלא פלתה עם חבריך [כמו דלא ילפת עם חבירך, שעשית נטמן במערה בפני עצמך ולא למדת עם חביריך].

ירושלמי שביעית פ"ח ה"ה
(המלים בחצאי ריבוע באותיות רגילות הם מפירוש פני משה, ובאותיות קטנות הם מהמלקט)

 

The Wicker-Basket Torah Learner Daled Teves, 5778

"To what can the Torah be compared? To a wicker basket with holes, [whose owner hired workers to fill it with water]. The fool says, 'What benefit will I gain from this?' But the wise one says, 'Won't I receive payment for my efforts?'" (Midrash to Mishlei 24:7)

A person may say: "What will I gain from learning Torah? Even if I put a lot of effort into studying, I am like a wicker basket, that lets out what is placed inside it. Similarly, I am a forgetful person, and whatever I learn and hear over the course of a year, I forget in one hour!"

However, the wise person says: "Since I will put all of my efforts into studying, and it's not my fault that I am forgetful, Hashem will certainly reward me for my efforts."

Tzror Hamor, Parshas Shelach
 

"שכר יגיעה אני נוטל"? ד' טבת תשע"ח

אמרו במדרש משלי: רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת (משלי כד, ז) רבי פלוני אומר למה הדבר דומה . . ואחרים אומרים לקרסטל נקוב שמכניס בזה ומוציא בזה, הטפש אומר מה הנאה יש לי בזה, והפקח אומר לא שכר יגיעה אני נוטל? . . ובא אחר ואמר מה תועלת יש לי בכל זה, כי אף על פי שאלמד ואשתדל הרבה, אני כקרסטל נקוב שמכניס בזה ומוציא בזה, וכן אני השכחה מצויה בי, וכל מה שאני לומד ושומע בשנה אחת אני שוכח בשעה אחת. והפקח אומר אחר שאני אשתדל בכל כחי ואני אנוס בדבר זה, אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, וז"ש וכי שכר יגיעה לא אני נוטל.

צרור המור פ' שלח

 

Earth or Bread? Chof Kislev, 5778

"To what can the Torah be compared? One opinion compares it to a mound of earth... Others compare it to a loaf of bread" (Midrash to Mishlei 24:7).

The first opinion compares the Torah to a mound of earth, because at first the Torah may appear not to have any form, scent, or taste, just like a formless mound of earth. However, after you begin learning it, you discover a scent and taste, just like bread.

Tzror Hamor, Parshas Shelach
 

עפר או ככר? כ' כסלו תשע"ח

אמרו במדרש משלי: רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת (משלי כד, ז), רבי פלוני אומר למה הדבר דומה לתלולית של עפר . . ואחרים אומרים לככר תלוי בשמי קורה . . הנה הראשון דמהו לתלולית של עפר לפי שהתורה לכאורה נראה שאין בה צורה וריח וטעם אלא תלולית של עפר חומר בלי צורה, ואחר שעוסקים בה מוצאין בה ריח וטעם כמו הככר.

צרור המור פ' שלח

 

One Step at a Time Vov Kislev, 5778

"To what can the Torah be compared? To a mound of earth". The fool says, 'Who can remove it from here?' But the wise man says, 'Didn't someone bring it here? I will remove one box of earth today and another tomorrow, until I will remove it entirely'" (Midrash to Mishlei 24:7).

The Midrash is hinting that the words of Torah are very profound and may seem to be incomprehensible, appearing as a large mound of earth. While the fool thinks it is impossible to understand Torah, the wise man says, "I will master it slowly. I will study one law today and a chapter tomorrow, until I grasp its depths.".

Tzror Hamor, Parshas Shelach
 

צעד אחר צעד ו' כסלו תשע"ח

אמרו במדרש משלי: רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת (משלי כד, ז), רבי פלוני אומר למה הדבר דומה לתלולית של עפר, הטפש אומר מי יוכל להסירו מכאן, והפקח אומר לא אדם אחד נתנו כאן? אני אסיר משפלה אחת היום ואחרת למחר כו' . . רמזו בזה מה שאמרנו כי דברי תורה עמקו מאד, ולכאורה נראה שאי אפשר להשיגם ודומים לאדם כמו תלולית גדולה של עפר, והטפש אומר מי יוכל לעוקרה ולהסירה מכאן, והפקח אומר מעט מעט אגרשנו מן הארץ, ואני אלמוד היום הלכה אחת ולמחר פרק עד שאשיג עד תכונתו.

צרור המור פ' שלח

 

Why Do Business? Chof Alef Cheshvan, 5778

Every Jew is expected to infuse his daily activities with spirituality and holiness. For example, when a person has a job or business, his goal is to make a living. However, he must also have a more spiritual objective: to give tzedakah; to have a clear head to study Torah; and to pay for someone to teach his children Torah.

When he is indeed permeated with these spiritual objectives, his work will obviously not disturb him from learning Torah and doing mitzvos, and he will give tzedakah from his very best.

Letter of 18 Elul, 5732 (Igros Kodesh vol. 27, pp. 502-503)
 

כוונה הפנימית של מסחר כ"א חשון תשע"ח

הצפיה מכל יהודי . . שיביא רוחניות וקדושה גם בענינים שגרתיים וחילוניים של חיי יום יום . .

כדוגמא פשוטה: כשיש לאדם משרה, מסחר, וכדומה, הרי הכוונה בכך היא - פרנסה. אבל הכרח שיהיו הרוחניות והנשמה שבדבר, "כל מעשיך לשם שמים": משום שיש צורך לתת צדקה, להיות בראש צלול ללימוד התורה, לשלם שכר לימוד עבור הילדים ללימוד תורה, וכדומה, עוסק הוא לכן בעמל שלו כדי שיוכל להשיג את המטרות המנויות.

וכאשר העמל נעשה חדור בכוונה הרוחנית - מובן מאליו שאין העמל מפריע ללמוד תורה ולקיים מצוות, ונתינת הצדקה תהיה מן הטוב והמובחר, וכך הלאה.

ממכתב ח"י אלול תשל"ב (אגרות מלך ח"א ע' פט ואילך)