Advertisers

Publications

Here are some of our most recent publications.
You can view a full list for download here.

ט סיון תשע"ג

כל התניא בשתי מילים! (המשך מעלון הקודם)

בעלון הקודם שאלנו איך היית מבטא את כל תוכנו של ספר "לקוטי אמרים" בשתי מילים? לא ניתנה תשובה. הפרק הסתיים עם הודאה בהכרח לבוא לידי התפעלות ע"מ לעבוד את השי"ת בעבודה תמה. אך, את הדרך להגיע לידי התפעלות טרם גילינו!

כאשר לומדים תניא שנה אחר שנה, מוצאים לכאורה שהתוכן הכללי של ספר התניא נהיה מעורפל ולא ברור. אנו מדלגים על התוכן העיקרי ומוצאים את עצמינו מתמקדים בדקדוקים פרטיים.

ט סיון תשע"ג

בעלון הקודם שאלנו בקשר לעדשה שנפלה מהמסגרת שלה בשבת. האם מותר להחזיר העדשה בשבת? ואם לא, האם מותר להשתמש בהעדשה כשלעצמה עי"ז שיחזיקנה אצל עינו?

שאלות אלו נשאלו אצל הגאון ר' מאיר אריק ע"ה. בקשר לשאלה הראשונה, מסביר ר' מאיר שלהחזיר העדשה בחוזק בודאי אסור, דהוי תיקון כלי שאסור, או משום מלאכת בונה או משום מכה בפטיש. השאלה היא רק האם מותר להחזירה באופן שהיא רפוי'. לכאורה, באופן זה לא ניתן להגיד דהוי כתיקון כלי. אעפ"כ, מוכיח ר' מאיר דגם באופן זה אסור להחזיר העדשה. הוא נותן ע"ז שני טעמים:

Tes Sivan 5773

In the last issue, the question was raised regarding a glasses lens that fell out of its frame on Shabbos. May the lens be replaced? If not, may one use the lens to help him see by holding it up to his eye?

These questions were asked to the Gaon Reb Meir Arik, A"H. Regarding the first question, Reb Meir explained that to replace the lens tightly is definitely not allowed, for that would constitute the creation of a k'li, which is forbidden on Shabbos due to the Melacha of Boneh or that of Makeh B'patish. However, perhaps one can argue that one may fit the lens in place loosely, for then, he seemingly cannot be said to have created a k'li.

Despite this "plausible" idea, Reb Meir posits that even replacing the lens loosely is forbidden. He gives two reasons for this Psak:

Tes Sivan 5773

The Whole Tanya in Two Words! Part 2

In the last article, we asked how one would encompass the entire Likkutei Amarim into two words. No answer was given. The article ended with acknowledgement of the necessity of becoming inspired by what is around us in order to serve Hashem properly. However, we had not yet figured out the path to follow in order to allow this inspiration to take place!

ט"ו אייר תשע"ג

כל התניא בשתי מילים!

אילו היית יכול לבטא את כל תוכנו של לקוטי אמרים במילה אחת, מהי? איזו מילה יכולה ״לתפוס״ את הנקודה הכללית אותה מנסה רבינו הזקן ללמדנו ולהבהיר לנו במשך כל ספרו לקוטי אמרים?

ט"ו אייר תשע"ג

אתה יושב בהיכל הלימוד ולומד מאמר עם חברותא, כשפתאום אתה שומע "קליק", והמלים שעל הדף פתאום נראות אי-ברורות. מה קרה? אחת העדשות של המשקפיים שלך נפלה! כבר בבקר ראית שהיא לא מהודקת כראוי, אבל חשבת שתטפל בה מאוחר יותר. עכשיו לא נותרה ברירה כי אם להפסיק באמצע השיעור וללכת לתקנה.

אף שמאורעות כאלו קורות בכל יום, אם זה קורה בשבת, המצב הוא יותר בעייתי. במיוחד אצל מישהו עם ראי' חלשה, זה לא קל בשבילו להמתין עד מוצאי שבת. יתקשה אצלו התפלה, הלימוד, ואפילו הכרת חבריו עד שהמשקפיים יתוקנו.

עולה, איפוא, שאלה כפולה: ראשית, האם מותר להחזיר העדשה בשבת? ואם לא, האם מותר להשתמש בהעדשה כשלעצמה, עי"ז שיחזיקנה אצל העין, עד שיוכל להחזירה?

Tes Vov Iyar, 5773

You are sitting in the Heichal Halimmud studying a Ma'amar with a Chavrusa when, suddenly, you hear a "clink," coupled with a sudden inability to see the words on the page clearly. What just happened? One of the lenses of your glasses has fallen out! You had realized it was a bit shaky in the morning, but figured you'd take care of it later. Now you have no choice but to interrupt your shiur and get it fixed.

Although this is a typical experience, if this occurs on a Shabbos, it poses more of a problem. For someone with a high prescription, waiting until Motzei Shabbos to replace the lens is not easy. He may have great difficulty Davening, learning, and even recognizing his friends for the rest of the day.

A double question then arises: May the lens be put back into the frame on Shabbos? If not, may one hold the lens to the eye to aid his eyesight until it can be replaced?

Tes Vov Iyar, 5773

The Whole Tanya in Two Words!

If you could put the whole Likkutei Amarim into two words, which would you choose? Which two words could possibly encapsulate the most common concept which the Alter Rebbe attempts to teach and explain throughout the entire Likkutei Amarim?

In the Hakdama of Kuntres Hispa'alus the Mitteler Rebbe gives a very strongly worded rebuke to those who do not want to get “mushy” about Elokus after learning Chassidus, or in general. He explains how this “mushiness” is actually an integral part of our Avoda to Hashem! In order to serve Hashem properly, we must constantly look for inspiration and let ourselves get inspired.

However, if that’s the case, what is stopping people from getting inspired? Why is there such a blockage in our Avoda?

ב' אייר תשע"ג

ברשות שוכן מרומים...

לאחרונה שמעתי סיפור ע"ד הצחות על אחד שרצה מאד לזכות בלוטו. בידעו על כחה של תפילה בכוונה, התפלל הלה שעות ארוכות בכוונה עצומה עד שלבסוף אכן בקעו תפילותיו את הרקיעים. מלאכי מעלה רחמו עליו והציעו את תפילותיו לפני אדון כל מתוך תקווה שהקב״ה אכן ימלא בקשתו. כשרבו התפילות ועדיין לא נפקד, נגשו המלאכים ליוצר הכל ותמהו בפניו מדוע אינו ממלא את בקשת המתפלל הדגול.

ב' אייר תשע"ג

בעלון הקודם העלינו שאלה באיש שבנה ארון ספרים חדש כדי להספיק מקום לאוסף הספרים שלו. לאחר שפינה הספרים מהארון הישן, החליט להניח בו פריטים שונים של חול. האם מותר לו לעשות כן, או אולי יש לארון דין של "תשמיש קדושה" שאסור להשתמש בו לדברי חול?

הרב של העיירה בה התגורר האיש פנה בשאלה זו להגאון ר' מאיר אריק. בתשובתו מבאר ר' מאיר דאע"פ שספרים נדפסים יש בהם קדושה, העולם סומכים להקל ולחלק בין ספרים הנכתבים על קלף לספרים הנדפסים. ארון קודש, שמכיל ספרי תורה הנכתבים על קלף, יש לו דין של תשמיש קדושה, אבל ארון ספרים, שמכיל ספרים נדפסים, אין לו דין זה.

אלא דזהו קולא, ויש מקום לבעל נפש להחמיר על עצמו ולהחשיב גם ארון ספרים לתשמיש קדושה. ועל זה ממשיך ר' מאיר למצוא עצה לבעל נפש שיוכל גם הוא להשתמש בארון. ר' מאיר מביא פסק השו"ע (יו"ד סי' רפב סט"ו): "תפוחי כסף וזהב שעושים לספר תורה לנוי, תשמישי קדושה הם ואסור להוציאם לחולין, אם לא לקנות בהם ספר תורה או חומש". מהלכה זו יכולים ללמוד, דאם מוכרים תשמישי קדושה במטרה לקנות בהממון דברי קדושה, יוצאים אז תשמישי הקדושה לחולין, ומותרים להשתמש בהם לדברי חול.

ר' מאיר מייעץ לעשות על דרך זה גם בנידון דידן. תחילה ימכור האיש את הארון לאחד מחביריו בדמים מועטים. בדמים אלו יקנה ספרים חדשים. אחר כך יתן לו החבר בחזרה את הארון במתנה, או ימכרנו לו שוב בדמים מועטים, ויהי' חפשי להשתמש בו לכל מה שירצה.

ישנם פוסקים החולקים וסוברים דאין תשמישי קדושה יוצאים לחולין גם כשנמכרו במטרה הנ"ל. בנידון זה, אבל, מכיון שבלאו הכי סומכים העולם להקל בספרים הנדפסים, בודאי יכולים לקיים עצה הנ"ל ולהניח בארון פריטים של חול.

(שו"ת אמרי יושר סי' מה)