You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Gourmet Butcher

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Cowen Ad

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Essel Ad

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Oraita Ad

You are missing some Flash content that should appear here! Perhaps your browser cannot display it, or maybe it did not initialise correctly.

Guard Your Eyes
Heichal Halimmud

Drop some coins each morning into the Yagdil Torah פושקא located in 770.
Pushka location: Walk down the main aisle toward the doors, it is on your  on the right side at shoulder height.


Here are some of our most recent publications.
You can view a full list for download here.

י' אלול תשע"ז


להלן רשימה (אולי חלקית) של אישים בתנ"ך שחוו התופעה של קפיצת הדרך:

  1. כשרדף אברהם אבינו אחרי ארבעת המלכים, קפצה לו הארץ והשיג אותם במהירות רבה. יש אומרים שכל פסיעה שלו עברה שלשה מילין, יש אומרים שני מילין, ויש אומרים מיל אחד (בראשית רבה מג, ג. מדרש תהלים פרק קי). (להמחיש הדברים, מיל שווה ל-960 מטרים, שהם יותר מחצי מיל בשיעורי זמנינו.)
  2. כשאליעזר הלך בשליחות אברהם לחפש אשה בשביל יצחק, קפצה לו הארץ והגיע לחרן באותו יום. "מִקִּרְיַת אַרְבַּע עַד חָרָן, מַהֲלַךְ שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם, וּבְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בָּא הָעֶבֶד עַד חָרָן. וְהָיָה תָּמֵהַּ בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר, הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי" (פרקי דרבי אליעזר פרק טז).
  3. כשיעקב הלך מהוריו, בתחילה נסע עד חרן. כשהגיע לחרן, אמר בלבו: היאך אפשר הדבר שעברתי המקום שם התפללו אבותי, ואני לא התפללתי שם?! כשהרהר בדברים אלה ופנה אחורה, מיד מצא את עצמו בהר המוריה, וכמו שכתוב "ויפגע במקום" (חולין צא, ב).
  4. "בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאֶחיו האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד . . מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרסה, עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען [על פי נס של קפיצת הדרך] ובא אצל יהודה, ושאגו שניהם ובקשה ארץ מצרים ליהפך..." (בראשית רבה צג, ז ופירוש מהרז"ו).
  5. ביום ערב שבת אחד, דוד המלך היה בארץ פלשתים. ישבי, אחיו של גלית, רצה להרגו כדי לנקום ממנו דמי אחיו. באותה שעה, אבישי בן צרויה, אחד מגיבורי המלך, היה בבית המרחץ, וראה כתמי דם בתוך המים, ויש אומרים שראה יונה שהיתה טורפת ומתחבטת עצמה וממרטת כנפיה והומה ומצערת. הבין אבישי שדוד היה בסכנה, ומיד נסע לעזור לו, והגיע לארץ פלשתים במהירות על ידי קפיצת הדרך (סנהדרין צה, א).

המשך יבוא בלי נדר...

Chof Vov Av, 5777

The Missing Vocal Chords

About thirty years ago, a Chabad chossid, Rabbi Shalom Ber Segal, worked as a principal in the Chatam Sofer Yeshiva in Bnei Brak. One day he noticed something unusual: one of the students was studying Tanya.

Now, Tanya is universally accepted as a masterpiece but it is mostly studied by the followers of Chabad. So Rabbi Segal asked him for an explanation.

"The Lubavitch Rebbe told me to a year ago to start learning Tanya because of a miracle that occurred in our family," was the answer.

After a bit of prodding, the young man continued.

"My fifteen-year-old sister (then aged thirteen) was the pride of her school; she was active, intelligent and a very talented speaker. But one morning, with no warning, she woke up unable to utter a sound. At first my mother was calm and encouraging, then she begged, finally even tried threatening, but my sister only wept and wrote on a page, 'I want to talk, but nothing comes out.'

"My mother called my father from work in a panic, and he too tried to be calm, 'It's probably just laryngitis or fatigue or even nerves. No sense rushing to the doctor, just a little rest will do the trick.'

"But after three days the entire family was hysterical. They succeeded in contacting a medical professor in Tel-Aviv, a department head in a hospital. Although at first his secretary told them that they would have to wait four months, after she heard their story and reported it to the professor, she informed them that he agreed to see them immediately. Half an hour later they were knocking at his door.

"The professor received them cordially, showed them in and asked my sister to sit down. But as he began to examine her, the expression on his face turned to anger. He looked up at my parents, furiously threw his wooden tongue-depressor into the garbage pail, leaned toward them and shouted, 'Who do you think you are trying to fool? Do you think I am some child that you can play games with me!'

"They were astounded; their eyes wide in amazement. 'We don't understand,' stammered my mother. 'What is wrong?'

"'Don't understand, is it?' the doctor sputtered. 'My dear lady, your daughter was born with no vocal chords! She has never spoken a word in her entire life!'

"My parents looked at each other in shock. What was going on here?

"'It can't be!' blurted my father. 'Just three days ago she spoke perfectly! For years... all her life... she spoke beautifully! You can ask the principal of her school. She was a prize student, I promise you!'

"In minutes, the doctor's secretary had the principal on the phone. The professor began to grill him. But after a few minutes the Professor thanked him, hung up the phone, and turned to the parents. 'It's impossible! I never saw anything like it in my life. I'd stake my reputation on it, that it is physically impossible that this girl ever spoke.'

"He began pacing back and forth deep in thought. Suddenly he stopped, turned to my parents and said: 'Listen, I don't understand what is happening here. I apologize for what I said to you earlier and for getting angry. I'm sorry, but there is absolutely nothing that can be done, or at least nothing that I can do.'

"But they did not give up. There is more than one doctor in the world, they thought. So for the next few months they traveled from doctor to doctor hearing the same story, until finally they ended up in the office of a doctor in England who was supposed to be the foremost specialist in the field. He was their last medical hope...but he, too, disappointed them.

"Now it just so happened that while in England they were staying by a cousin of theirs, who, when he saw the looks on their faces when they returned from the specialist, suggested that they go to see the Lubavitcher Rebbe, 'If anyone can help, he can.'

"But my father wanted no part of it. 'No sense in getting desperate,' he said. "We aren't Chabadniks. This is obviously something from G-d. Only He can help, and surely He will help,' and so forth.

"But his objections didn't work. My mother was all for it. That day they bought the plane tickets and two days later they were at the Rebbe`s headquarters in Brooklyn.

"Back in those years there wasn't such a line to see the Rebbe, and because of the urgent nature of their visit, they were already scheduled for yechidus the next evening; the Rebbe would see them privately.

"Later, my mother told me that the moment they entered the Rebbe's room she felt for the first time there was really hope; here was someone who really cared. She couldn't restrain her aching heart, and for five minutes she wept and poured out her soul. When she finished, the Rebbe requested that, if they didn't mind, he would like to speak with my sister alone.

"When they closed the door behind them, the Rebbe looked deeply at my sister and said: 'I know that you are an intelligent and mature girl and that is why I'm going to tell you this. In your previous incarnation you did things that were not good. It is not important what they were, but the only way to correct them was to have your soul come into this world and be mute from birth. In heaven, however, you have some very holy relatives and in their merit you were given the power to speak... until three days ago.'

"The Rebbe paused until it was clear that she understood and then continued. 'Now, this is where you have to do your part. If you are willing to accept on yourself to make Shabbat parties every Shabbat afternoon, to which you will invite all the non-observant girls in your area and talk to them about Judaism, you will be able to talk again. Do you understand?'

"She nodded her head in eager affirmation.

"'Do you agree?' She again nodded, with even more enthusiasm.

"'If so' continued the Rebbe with a smile, 'Say yes.'

"Tears were streaming down her cheeks as she gazed into the pure blue eyes of the Rebbe. Without hesitating she clearly said...


"From that moment on my sister spoke normally, and every Shabbat she makes a party to which more than 50 girls come from all over.

"The next year my parents took me to receive the Rebbe's blessing. He asked me where I'm going to learn Torah, and when I told him he answered: 'Because you are going to be learning in a chasidishe yeshiva, it is a good idea that you should learn Tanya a half-hour each day.'

"And that is why I learn Tanya."

Adapted by Yerachmiel Tilles from the rendition of Rabbi Tuvia Bolton, who heard it from Rabbi Pinchas Segal, the brother of the Rabbi Segal in the story.

Chof Vov Av, 5777


We have all heard many stories in which a tzaddik was able to reach his destination in a flash, using kefitzas haderech to travel with great speed. The Baal Shem Tov, for example, would often travel great distances in an extremely short amount of time, allowing him to accomplish various missions in far-flung locations.

Which individuals in Tanach experienced this supernatural feat? What about in more recent history? How exactly does kefitzas haderech work, and what can be done to achieve it?

When examining the various sources, a list can be compiled of at least five biblical individuals who experienced this miraculous phenomenon.

To be continued, bl"n...

כ"ו אב תשע"ז


בימי ילדותינו שמענו הרבה סיפורים על צדיקים שהשתמשו בקפיצת הדרך בכדי להגיע לחמוז חפציהם במהירות רבה. לדוגמא, ישנם אין ספור סיפורים על הבעל שם טוב, שהיה נוסע למקומות נידחים באמצעות קפיצת הדרך ופועל שם מה שהיה צריך לפעול.

מי בתנ"ך חיווה תופעה זאת? ומי חיווה זאת בזמנים קרובים יותר אלינו? איך בדיוק זה עובד, ואיך יכולים לבצע את זה?

כשמעיינים במקורות, יוצא שישנם לפחות חמש אישים בתנ"ך שהיה להם קפיצת הדרך.

המשך יבוא, בלי נדר...!

קובץ לימוד כ' אב י"ט באב תשע"ז

Chof Av Downloadעל פי הוראת רבינו ללמוד מתורת ר' לוי יצחק, בעל יום ההילולא של כ' אב, יחד עם (עכ"פ פרק אחד) משניות של שמו הק', יגדיל תורה הוציא לאור חוברת עם ליקוט מובחר מתורתו כדי לסייע לקיים כיאה את הוראת רבינו. כמו כן נכללו בחוברת מעודכנת זו המשניות המלא המתאימות לשמו הק', וגם סיפורים אודות בעל ההילולא.

הננו בטוחים שחוברת זו תתן ליום זה משמעות מיוחדת.

להורדה לחץ כאן | לרוסית לחץ כאן 

Chof Av Learning Guide With Additions Yud Tes Av 5777

Chof Av Download

In honor of Chof Av, the Yohrtzeit of Reb Levi Yitzchak, the Rebbe's father, Yagdil Torah has compiled a publication with Mishnayos and selected pieces of his Torah, in keeping with the Rebbe's instructions for such occasions. The guide will be available in local shuls, at our office and on our website. The updated version contains stories of the Rebbe's father and the entire Mishnayos that corresponds to his name.

Click here to download the Kovetz Limmud for Chof Av.

For Russian version click here.

Yud Beis Av, 5777

Torah is interlaced with responses to...

Regarding the infamous Yifas Toar Chazal say that "the Torah spoke so, due to the Yetzer Hara"

It could have just said "this is due to the Yetzer Hara", but no, the Torah seemingly added unnecessary words; "the Torah spoke so, due to the Yetzer Hara". Why?

Glad, you asked. There seems to be a subtle hint that the Torah often advises us how to handle the Yetzer Hara.

Many of us have a Yetzer Hara when it comes to learning. It can be the topic, time, crowd or place but often there is a solution even on his terms. If the topic, time, crowd, and place aren't good; there are enough choices out there to alternate.

In other words: Enjoy learning. Yes, Enjoy learning. Choose to learn how, when and where you want. It makes a world of a difference.

Yud Beis Av, 5777

Two Bodies, One Head

Bonus Installment

In the previous installments we explored what Torah has to say about animals and people with one body and two heads. Let's now take a look at the opposite type of scenario: two separate bodies, but heads that are joined together.

R. Yaakov Reisher, a European eighteenth-century Rav, describes a wondrous scene he witnessed one Chanukah:

"Two non-Jewish twin boys were brought from a foreign country. They each possessed all their limbs and abilities, just like regular people, and their faces were also complete, but their heads were joined together at the side. In other words, the right boy's head near his left ear was attached to the left boy's head near his right ear. From the back, their heads appeared as one head that was extremely wide. They were over one year old.

"When I saw them, I recited the berachah of meshaneh habriyos. One of the Jewish onlookers asked me to specify the halachos that would apply if such an occurrence would take place with a Jew, chas veshalom."

R. Yaakov proceeds to discuss various halachic applications. He quotes the Gemara in Menachos (37a) which records a question raised by the sage Plimu: "If someone possesses two heads, upon which one does he lay tefillin?" The Gemara does not offer an answer.

It appears from the Gemara that such twins may perhaps be halachically viewed as a single person, and therefore only one head would be required to don tefillin. However, R. Yaakov maintains that our case is different. Since they both possess separate bodies and faces, they are surely considered as two separate individuals, and they are both required to don tefillin.

R. Yaakov brings an interesting proof that this is indeed the case.

The Gemara (Berachos 61a) cites a machlokes how Chavah was created from Adam. According to one opinion, Adam was created with an extra tail-like appendage, which Hashem subsequently removed and used to create Chavah. According to a second opinion, Hashem initially created a two-sided figure, with Adam at the front and Chavah at the back, which He then proceeded to split.

What is the source for this second opinion? The possuk says, "Hashem created them male and female, and he called their name, 'Adam' " (Bereishis 5:2). The wording of the possuk implies that the initial creation of man was as a male and female.

R. Yaakov focuses on the fact that the possuk uses the plural, "created them...called them." This implies that the creation of Adam and Chavah as a joint unit is to be viewed as a double creation, because even before they were split, they were considered as two entities.

Now, Adam and Chavah were attached from top to bottom, yet they were considered to be two people. All the more so in our case, where the twins were born with separate bodies and joined heads: they are halachically viewed as two individuals, with each one obligated to perform mitzvos.

R. Yaakov concludes his teshuvah with a prayer: "May Hashem rescue us from all malformed creatures." May all Jewish children be born healthy and complete!

Shu"t Shvus Yaakov, 1:4

י"ב אב תשע"ז
התורה מלא תשובות ל...

בנוגע לדין של יפת תואר, אומרים חז"ל ש"כנגד היצר דברה תורה".

חז"ל היו יכולים לומר "בגלל היצר הרע", אבל לא, התורה מוסיפה מילים מיותרות לכאורה; " כנגד היצר דברה תורה". מדוע?

נראה שהתורה מרמזת לנו באופן עדין כיצד להתמודד עם היצר הרע.

לרבים מאיתנו יש יצר הרע כאשר זה מגיע ללימוד תורה. לפעמים היצר הרע משפיע על הנושא, הזמן, הסביבה או המיקום. לעתים קרובות, ישנו פתרון גם לתנאים של היצר הרע. באם הנושא, הזמן, הסביבה והמיקום אינם נוחים או טובים מספיק; ישנן די והותר אפשרויות אחרות מתוכן אפשר לבחור.

במילים אחרות: תהנה מהלימוד. בהחלט. בחר ללמוד איך, מתי והיכן שתרצה, ב"מקום שליבו חפץ". זה עולם אחר לגמרי.

י"ב אב תשע"ז

שני גויות עם ראש אחד

בחלקים הקודמים של הסדרה עסקנו בברואים בעלי גוף אחד ושני ראשים. בחלק זה נעיין במקרה הפוכה: שני גויות, אבל הראשים דבוקים יחד.

הרב יעקב ריישר, רב באירופה במאה השמונה-עשרה, מתאר מראה נפלאה שראה במו עיניו:

"הנה ראיתי דבר חדש בחנוכה . . הובא מארץ לוע"ז [היינו, ממדינה רחוקה] שני נערים גוים תאומים זכרים שדבוקים זה בזה קדקד ראשיהם, וכל אחד ואחד מהם היה לו כל איבריו וחושיו כמו שאר כל אדם וכל פרצוף פניהם, דהיינו שני פרצופין זה בצד זה מן הצדדים, דהיינו אזן שמאל של הילד שלצד הימין היה סמוך לאזן ימנית של הילד שבצד שמאל, וקדקד ראשיהם דבוקים יחד עד שלאחוריהם נראה כאלו הוא רק ראש אחד רחב מאוד, ושאר כל הגוף חלוק זה מזה, וכל אחד ואחד יונק ואוכל ושותה ומדבר וחושיו בפני עצמו, והם כמו בני שנה ויותר. גם בעיני ראיתי וברכתי עליהם כדינו [ברכת 'משנה הבריות'], ועמד השואל ושאל לפרש לו דיניהם אם יארע כן ח"ו בישראל".

הרב יעקב ממשיך לבאר האם ע"פ הלכה יש להסתכל על תאומים אלו כאדם אחד, או כשני בני אדם. הוא מצטט הגמרא במנחות (לז, א), שם מובא שאלתו של החכם פלימו: מי שיש לו שני ראשים, באיזה מהן מניח תפילין? הגמרא אינו משיב על שאלה זו.

מהגמרא משמע דיכול להיות שאדם בעל שני ראשים דינו כאדם אחד, ואינו מניח תפילין כ"א על ראש אחד בלבד. אבל לדעת הרב יעקב, במקרה שלנו, שלכל אחד מהתאומים יש גוף ופרצוף בפני עצמו, בודאי נחשבים כשני בני אדם, ושניהם חייבים להניח תפילין. הוא מביא על זה הוכחה מעניינת:

בגמרא (ברכות סא, א) מובא מחלוקת אמוראים בענין בריאת חוה מאדם הראשון. לדיעה אחת, אדם הראשון נברא עם "זנב", והקב"ה חתך אבר זה מגופו וממנו ברא חוה. לדיעה שני', "דו פרצופין נבראו": הקב"ה ברא גוף אחד עם שני פרצופים, אחד מלפניו - אדם, והשני מלאחריו - חוה, ואח"כ חלקו לשנים.

מהו המקור לשיטה השני'? המקור הוא מפסוק בפרשת בראשית (ה, ב): "זכר ונקבה בראם, ויקרא שמם אדם". מפסוק זה משמע שמתחילת בריאתם נבראו שניהם יחד.

הרב יעקב מדייק בלשון הפסוק, שמשתמש בלשון רבים ("זכר ונקבה בראם, ויקרא שמם אדם"). מזה מוכח שהגם שנבראו מדובקים יחד, הוי שתי בריאות, וכל אחד הוא בריאה בפני עצמה. ושם הרי היו דבוקים בכל גופם, מלמעלה עד מלמטה, ואעפ"כ נחשבים כשנים. ק"ו בנדון שלנו, שדבוקים רק בהראש, שע"פ הלכה הרי הם שני בני אדם, ושניהם מחוייבים במצוות.

הרב יעקב מסיים תשובתו בתפילה: "ורחמנא לשזבינוהו [=הקב"ה יצילנו] מכל בריאה משונה ומגונה". יה"ר שיוולדו לכל עם ישראל רק ילדים בריאים ושלימים, אמן!

שו"ת שבות יעקב ח"א סי' ד